כמו התחלה

# 1

ב 15. 17. 15. סיימנו להקליט את האלבום.

יצאתי מאולפן 'הסליק' באמצע שכונת פלורנטין,

השמש התלאביבית צרבה בפנים, ושום דבר מסביב לא הסגיר

כמה הרגע הזה גדול בשבילי.

אף אחד לא שם לב להליכה השמחה שלי לעבר קו 125.

עם גיטרה כבדה ותיק גב עם כל המילים שערכנו עד הרגע האחרון.

אבל התחלתי מהאמצע.

כי לרגע הזה של סוף הקלטות יש כל כך הרבה לפני.

יש את השירים שאנחנו מנגנים כבר מלא זמן וסוף סוף מצאו בית

ויש את השירים שנדחפו ברגע האחרון והיו חייבים להישמע

ויש את הנגנים שלי שעושים איתי את הדרך הארוכה הזו

ויש את האינטנסיביות של החזרות

ויש את השקט של החודשים שלא הופענו

ויש את עמיר לב שנכנס וכולו לב, והתאהבנו בו בשנייה, למרות שפחדנו להכניס לאינטימיות שלנו מישהו מבחוץ.

יש ברגע הזה את החלומות לבמה, את הנסיון שזה קשה, את כל הרוקנרול הזה שכולם רוצים לגעת בו ומי שכבר נגע יודע שזה שורף וממכר.

לסיים להקליט אלבום זה מרגיש אמצע הדרך, הנה, הנחנו את הלב, את כל מה שרצינו להגיד ולתת ולהעביר קדימה, כמו שחיין שמסיים את המקצה אחרי שנתן את הכי טוב שלו, הוא נוגע בקיר ואז מוריד את המשקפת ומרים את העיניים ללוח התוצאות, לראות כמה טוב הוא היה.

המזל שאצל מוזיקאים יש זמן, אפשר לצאת לאט מהמיים, לתקן במיקסים, להיבהל במאסטרינג, לנשום בעטיפה, לקבוע בהתרגשות תאריך להשקה. להקשיב ולהקשיב ולהקשיב. להתאהב לאט.

#Vacation

Featured Posts
Recent Posts
Archive
Search By Tags